כל תכליתי נתונה אליה,
ונפשי ככלי משחק בידיה.
את אהבתי מנצלת היא עבור רצונותיה,
וכל פעם מחדש מעוררת בי תקווה -
שעודנה קיימת זכות קיום לאהבה.
אך כאין וכאפס אני בעיניה,
כי הרי להצחיק איני יודע...
נחרץ זה מכבר גורלי,
ואומר לי מצפוני -
קרע יהוה את המלכה מעליך
ונתנה לרעך הטוב ממך:
לאהבה הזו מעולם לא היה סיכוי,
אימתי אצוף מתוך הסבל בו אני שרוי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.