גילעד אברהם / שיר בשקט |
אדון לעולמי
הפרטי
מעלה באוב
את הדממה
שאהבתי
בחושך חרישי
בו מרגיש אמיתי
מרצדים שלושה
שתי עיניים
וקצה סיגריה דלוקה
זכרונות נערמים
בחושך
ממיין חרש
לפי הטעם
בנפשי
מפריד מתוקים ומרים
בהירים וכהים
וגוונים שלושה
סגול וזהוב
ושחור עד אימה
צלילים מבויישים
בשקט
ממתינים לתורם
מבקשים מוצא
מהבטן
שומע את עצמי שר
רגש וצליל
בקולות שלושה
שני זכרונות
וכאב ממשי וחי
אפלה ודממה מפנות מקומן
לשלושה
קולי ונפשי ושירה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|