|
06/07/2004 18:59
אדון לעולמי
הפרטי
מעלה באוב
את הדממה
שאהבתי
בחושך חרישי
בו מרגיש אמיתי
מרצדים שלושה
שתי עיניים
וקצה סיגריה דלוקה
זכרונות נערמים
בחושך
ממיין חרש
לפי הטעם
בנפשי
מפריד מתוקים ומרים
בהירים וכהים
וגוונים שלושה
סגול וזהוב
ושחור עד אימה
צלילים מבויישים
בשקט
ממתינים לתורם
מבקשים מוצא
מהבטן
שומע את עצמי שר
רגש וצליל
בקולות שלושה
שני זכרונות
וכאב ממשי וחי
אפלה ודממה מפנות מקומן
לשלושה
קולי ונפשי ושירה |
|
|
כאילו, תנו לי
להבין פה משהו,
אם אני בן-אדם
(ולא חיה או
חרק)
וצבר (ללא מוצא
ספציפי) ופנוי
(לא חבר של אף
אחת)
אז איך לעזאזל
אישרו לי את
הסלוגן הזה ?
כשל במערכת
הסינונים !
בן-אדם שהוא
במקרה צבר ופנוי
ובכל זאת הצליח
להסתנן מבעד
למערכת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.