|
נקברת עמוק בקברות התאווה
בגין אהבה שפעם הייתה
ופתאום נעורה ומנערת רגבים כבדים
ומחפשת ברקים ורעמים.
אני מסתכל עליה ורואה
דמות חוצה זמנים
ומתוך עשן העצב ובדולח הדמעה
היא מהבהבת בקסמים.
האם תצליח לשוב אל חלומות נעורים
או שמא עטרת להבתה תועם בצללים?-
בינתיים מבטיה כלל לא ברורים
ומחזריה מבולבלים.
06/07/04 © |
|
|
ואז הם באו,
הביאו עוגות
ושתייה דחפו לי
בכוח יין פטישים
שאני לא אצעק,
ואיך שהתמסטלתי
בא איזה דוד זקן
וחתך לי את
הזיין. לא
מאמינים? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.