וילדה קטנה בוכה.
ילדה, בוכה,
למשמע אוזנה
על ימים שחלפו
ועל שאבדה
וצועדת היא,
צעדים קטנים,
שאין שומע
מעט למתים.
היא בוגרת מעט,
עם השנים.
חוזרת לבקר
אוצרות המתים.
מביטה ובוכה,
בוכה בין קברים,
בוכה על עולם,
עולם אחרים,
והיא כואבת על עולמם,
ובוכה את דמעותיהם,
בוכה על עולם כואב
ודומם.
עולם שלא הכירה מעולם
עולם שבליבה, עוד קיים.
בדממה נגעה במותם,
בדמעה נעלמה מן
העולם.




16 לספטמבר2004