שלעולם לא אפול במפולת כזאת ואגיע למקום שחור בלי אורות,
מקום אפל, מקום כהה,
מקום שהרגשות נבלעים, ונגמרות המילים,
שהנשמה מבקשת לבכות, להוציא לשחרר ת' דמעות,
והכאב גדל ואיתו המחסום,
שמעיק, שלא נותן לך לנשום,
ואת כבר חושבת שאת אבודה,
שלא נותר מקום להצלה,
ואז במן הפתעה משהו מחלץ אותך,
את לא יודעת מהו, את לא יודעת מי,
את פשוט מרגישה שהוציאו אותך מאבדון,
ואת מאושרת ומודה, מודה לדבר שהציל אותך מאותה מועקה,
ואותו הדבר חוזר לעיתים, וכולם אומרים זה:"המלאכים השומרים!"
ורק את יודעת את האמת, זה הוא, שם מלמעלה - הגואל,
והוא ראה אותך במצוקה והביא את המתכון לתיקון ההרגשה,
ואת יודעת שהוא מלך והוא מציל וגדול - והכל,
ואת רוצה לצעוק:"אלוקים הוא גדול"