ק. מעיין / הנה באת והנה את הולכת |
כמלאך שנפל מהשמיים
וליבי לא מצא מנוח
בגופי נגעת בקצות אצבעותייך
שפתייך העירוני מתרדמת
וחדרת עמוק לנשמתי
במהרה את כולך רציתי
כל כולי רצה בקרבתך
לחוש את חומו של גופך
אך בכאב מר ובאכזבה כואבת
את אהבתי אלייך לא אממש
והאש שבליבי תכלה
עוד קולך מהדהד בראשי
חיוכך ניצב מול עיניי
מנסה להעלים את התחושה
שחמקת מבין אצבעותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|