וחיינו עוברים בשתיקה
תולים את התמונות על הקיר
מנקים את השולחן לאט
אפשר לראות שאין יותר מזה
אפשר לראות שזה מעט
סיגריות, וכוסות שתייה מלוכלכות
הכול כמו חולף
תמונה אחת
ואז באה אחרת
אנחנו לא שואלים
ולא מחפשים את התשובות
וחיינו עוברים בשתיקה
כמו סרט איטי
שני אנשים
הולכים בקניון
מביטים בחלונות
מותגים שמוכרים בני אדם
שניים שותים קפה
אחת מסדרת את השיער מול חלון הראווה
אין באמת משהו להשאיר
המנגינה מלווה אותנו
כמו מבקשת שנעזוב
הכול נשאר במקום
דממה אינסופית
מעליות שעולות ויורדות
את רוצה להיות זרה
אני רוצה לחלום שוב את אותו חלום
מביטים בילדים
הם הולכים על גדול
סיגריה אחת ועוד אחת
באמת חשבנו שיהיה טוב
את קונה שני ספרים
ירקות וכמה קופסאות של אוכל מוכן
אני לוקח ממך את השקיות
ונע איתך באיטיות
על הפסים הלבנים
הזמן שנאבד
כבר לא ישנה דבר
חיים את חיינו בשתיקה
חדר שינה בבוקר
מרפסת בערב
שכנים שיוצאים עם עניבות אל העבודה
אני רציתי יותר מדי
ואת הבטת בי עייפה
משאירים את השקיות על השולחן במטבח
מפתחות על השיש
נתקעים במקום
תחושה שאין לה קצה
רגש שאין לו מוצא
נוגע בך בקלות
כמו כתב ויתור
את נשענת עלי
נעים לאט
וחשבנו שיהיה טוב
גם שלקחנו הכול כמובן מאליו
השארנו משהו לסוף
וזה תמיד את הדבר הטוב.