נדב מאיר / תמונע |
לא דומות בשום צורה
לישבנה של מיכל
המזדעזע כדלת הנטרקת בכניסה לבאר
"דיו!" היא צועקת ומביטה אליי, ורודה,
אני מניח את כובע הקאובוי השחור שלי
על הבאר, שיצפה מהצד
היא חומקת ממני, אני שולח בה את עשן הוינסטון
כמו רוקי בלבואה
פותח אותה ומזיין
מאחורה וחזק
כמו שמיכל אוהבת
ותודה לבוקובסקי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|