ריצוד האורות שבאופק,
צובט פתאום את נישמתי,
ומאיץ קלות את הדופק
כשאני עוצמת את עיני,
מדמיינת שאתה איתי.
אני שומעת צעקות מהדירה השכנה,
ונהיית לפתע חרשת,
חושבת על כל הבמאים הגדולים,
שמפספסים את המקום בו הדרמה מתרחשת.
ואני חושבת פתאום,
עודני מסתכלת, על האורות הנוצצים,
האם מישהי שם יושבת עכשיו וכותבת,
על הגבולות שבין התמימות לאשמה חוצצים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.