דני שוחט / הלוויה |
מקפץ עד כלות
נשימה,
ופעימות הלב בקרבי
כמקצב טירוף החיים
לשווא נאבק
וריח האבק ממלא
ריאותי השואפות בקושי
את אויר העולם הלוחץ
מבין ההמון בולטת
צורה יחידה בערפל
ילדי דומעים חרש
ושריקה מנגנת לנצח
וביד מי נלקח
זאת לא ידע
רק חלום היה
וצילו כגולל על קברו
מה יאמרו ילדיו
איך תגיב אהובה
כשהנבואה תתגשם
בעוד עשרים שנה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|