שוקי:"אז מה? מה המצב איתך? ממה אתה מסתתר כל כך כבר איזה שבוע
ומשהו?"
סטרוליק:"הא, זה. הפועלים הערבים מרחוב זייד 13, הבניין הזה
שבונים עכשיו, הם רוצים להרוג אותי, אבל אל תדאג, זה רק איזה
קטע שלהם לאיזה שבוע"
ש:"כמה זמן אתה כבר סגור בבית?"
ס:"הו, כבר שבוע וחצי בלי להוציא את האף החוצה ליותר מחצי
דקה"
ש:"אז בגלל זה כל כך מסריח פה?"
ס:"כן. אני לא מרשה לעצמי לפתוח את החלונות וגם כי התקלקל לי
הדוש לפני חודש"
ש:"מה? מה הדבר הכל כך נורא שעוללת להם?"
ס:"כמעט הרגתי איזה בן של אחד מהם. המניאק הקטן לא מבין
שהאינתיפדה זה קטע של השטחים, אז הוא זרק עליי מהאתר בנייה
אבנים קטנות ומעצבנות, ישר אל מעבר לכביש אליי, אז החוצפה של
הצוציק הזה כל כך הרתיחה אותי שהרמתי לבנה וזרקתי לו אותה ישר
על המצח. הדם לא הפסיק לזרום משם. ממש מפל. אחד הדברים הכי
מגניבים שראיתי"
ש:"אתה רוצה להגיד לי שממרחק כזה זרקת עליו אחת מהלבנות הכבדות
האלה בעוצמה ישר למצח הקטן שלו? בן אדם, אתה צלף"
ס:"נראה לך שממרחק כזה הייתי מצליח? לא! - התקרבתי עד כדי חצי
מטר ממנו ומשם זרקתי עליו את הלבנה. וחוץ מזה הוא היה אחד
מהילדים האלה עם המצח הגבוה ככה שקשה היה לי להחטיא את זה"
ש:"אז בעצם לא זרקת עליו - הטחת בו לבנה"
ס:"אתה יכול לראות את זה ככה, אבל זה היה יותר כמו זריקה כי
לקחתי מה-זה תנופה ענקית, רצתי ממעבר לרחוב עד לילד"
ש:"בן אדם: הכית ילד, ברור שאנשים ירצו להכות אותך, ועוד
פועלים ערבים שאצלם זה או לא לעשות לך כלום או להרוג אותך
בסקילה באבנים ודקירות עם סכין מטבח"
ס:"לא.. הוא היה די מגודל... כמעט בגודל של גבר רגיל"
ש:"כן? מה היה הגובה שלו?"
ס:"הוא...? מטר וחצי..אבל מוצק! מוצק מאד! לא נראה לי שפגעתי
בו כל כך חזק כמו שהאיש מד"א שלקח אותו לטיפול נמרץ העריך
שפגעתי בו"
ש:"טוב, אסור היה לו להתחיל איתך"
ס:"אממ...למעשה אני התחלתי כשלא בכוונה זרקתי על הערבים רימון"