מאור נאור / לב חרס |
כמו חרס שנשבר, גם ליבי...
אוסף את הפיסות האחרונות שנותרו,
מנסה ליצור צורה ומתייאש.
פיסות אבודות ניתזות לכל עבר,
מתערבבות עם הקודמות...דוממות...
בפינה הן שוכבות. ביחד איתי.
נוזל חמים מקרר את גופי,
מחבר אותי ואת השברים לגוף אחד,
דומם...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|