(אולם חזרות. הבמאי יושב על כסא במרכז הבמה - מקבל שחקניות
לאודישנס. בצידה הימני של הבמה ניצבת מיטה)
במאי: הבאה בתור! (נכנסת זיוה, כבת 23, חיוורת ונרגשת) מה שמך,
בבקשה?
זיוה: קוראים לי זיוה, ואני...
במאי: לא חשוב כרגע מה את. תשכבי בבקשה על המיטה!
זיוה: (בתדהמה) סליחה???
במאי: תעשי בבקשה מה שאני אומר לך לעשות. עלי על המיטה ותשכבי
עליה!
זיוה: (רועדת כולה) אבל...אני לא...
במאי: זיוה, את רוצה את התפקיד - כן או לא?
זיוה: (בהתרגשות מהולה בפחד) אני מתה על התפקיד הזה, אבל - אתה
מבין - לא בכל מחיר...
במאי: אני לא יודע על איזה מחיר את מדברת. עלי על המיטה - או
שאני קורא לבאה בתור!
(זיוה ניגשת בחיל ורעדה אל המיטה, עולה עליה ונשכבת אפרקדן.
הבמאי מתקרב אליה - זיוה מתקפלת באימה)
זיוה: לא!!!!
במאי: (בסיפוק) זה מה שרציתי לשמוע - יש לך קול נהדר! עכשיו
תשירי לי, בבקשה, את "הלילה טוב לרקוד" מתוך "גבירתי
הנאוה".
(זיוה נרגעת לאט לאט, מסדרת את הנשימה ומתחילה לשיר - תחילה
בקול רועד, יותר ויותר בביטחון ובעוצמה)
במאי: שיחקת אותה, זיוה. התפקיד שלך! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.