ריקי די / חלפה עונת הקציר |
תלמי פניה
משורטטים בזהב הקמה,
שבילי חיטה
מעברים עמוסי חמה.
צעדים אבודים בה
שותק, נחבא
לבו זועק -
"הייתי כאן בלכתך
ועינייך בוהות, לבך ריק".
בשקט אוהב לראותה
גופו געגוע ישן,
מתניה רכות
שערה אפור, שחוח
זוכר שפתיה מתוקות.
לא יהיו עוד לעולם
שירים של קיץ
ולא טיול בין ערביים,
רגליו ברטט
שוקעות בעפר,
לא היה בו לתת,
לבו נכמר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|