זה קרה לפני מספר ימים, כשישבתי עם חברים בבית ספר כלשהו,
שנקרה בדרכנו בשעות לילה מאוחרות והעברנו צחוקים של ילדים,
שסיימו סוף סוף את שנת הלימודים. הייתי בסוטול מטורף של ילדה,
ששעות השינה שלה בהחלט עברו מזמן ושרתי כמעט את כל שירי דיסני
בלווית ידידי הנאמן, כשפתאום עברה בי תחושה מוזרה. זה היה
מגניב ומפחיד בו-זמנית. הסתכלתי על ידידי הנאמן, שצחק מהמילים
של שיר הפתיחה של אלאדין ופתאום עברה מחשבה בראשי, שזה יכול
להיות ממש נחמד אם הייתי יכולה לנגוס בו קלות. לא, אני לא
מתכוונת לנגוס בו כחלק ממשיכה מינית, שחשתי כלפיו, אלא פשוטו
כמשמעו- לנגוס בו. לנעוץ את שיני בידו השמנמנה ולמלוק לו חלק
מהזרוע. לאכול אותו. אז אמרתי לו את זה. הוא צחק. חברה שלי
אמרה לי, שאני ממש מפחידה אותה עם הדיבורים האלה שלי, אבל בתור
אחת, שמכירה אותי כבר בערך שנה וחצי, אני מצפה ממנה, שתכיר את
השיגעונות האלו שלי בלי לייחס להם חשיבות רבה. וודאי רובכם
הגדול חושב עכשיו, שהייתי על סמים. צר לי לאכזב אתכם, יקיריי,
אבל מעולם לא התקרבתי לסמים ואני גם לא אעשה זאת. גם לא הייתי
שיכורה באותו ערב מהסיבה הפשוטה, שהתנזרתי מאלכוהול בעקבות
סדנת שתייה שנערכה אצלי בתיכון, כשהייתי בכיתה ט'. פשוט
קניבליזם טהור. זה מפחיד. זה משעשע. זה מרגש. זה הרבה דברים.
אבל אני לא הולכת להיות קניבלית מהסיבה הפשוטה, שאם ההורים שלי
יגלו על זה- הם ישלחו אותי למוסד. אל תטעו לחשוב, שאני פסיכית.
אני לא. אני פשוט מתבגרת עם רעיונות מוזרים. מרוצים?


5.7.04