אז למה אני כאן? תראו, אני לא ממש מבין את העניין הזה. למי יש
כוח לזיבולי שכל של אידיוט שעדיין לא זיין כמו בן אדם. אני כאן
כדי לרצות מישהו, ואולי לקבל זבל יותר טוב לארוחת בוקר, לא שזה
משנה משהו. ממילא הכל זבל. אני כאן, כי כבר נמאס לי לשמוע
שיהיה טוב, ואני בסוף אמצא מישהי, והזין שלי יהיה מרוצה, כי
הוא לא ממש מרוצה מהמצב הנוכחי.
אז ככה. תרשמו שאני שדות מבצעים. למה? כי לשם שלי בטוח יש חלק
בלהביא אותי למצב המגוחך שאני נמצא בו היום. להכל יש חלק. מה
אתם מסתכלים עלי ככה? אתם לא חושבים שהמצב שלי מגוחך? גם את
גברת, שייכת בדיוק לאותו המין, שחושב שאני פטתי. לא שזה כבר
משנה. בוודאי אני אתאבד בשלב כלשהו, כשהשומר שלכם יישן.
בינתיים תחקרו, מה איכפת לי.
משהו על העבר שלי? אני לא יודע כמה עבר יש לי. בגיל 15, אני
נוגע באיזה איבר יותר מדי, ופתאום יוצא ממנו שד לבן, ומספר לי
שהוא יביא לי אושר גדול. והוא שולח אותי להסתכל על נשים. ואני
מסתכל ומסתכל, ולא יוצא כלום. אני לא הולך ונעשה מאושר יא בן
אלף! אני נעשה מתוסכל, כי אני לא יכול לגעת!
בן זונה מסריח. משאיר לי כתמים, שולח אותי להתחבא, מכאיב לי
בכל איבר אפשרי ועוד בא אלי בדרישות. אני כל כך שונא אותו. אבל
זה לא משנה. השד לא יכול לפגוע במתים. אם רק פעם אחת אני אבין
שבאמת אין סיכוי - אני אגמור את הכל. אם אני רק אצליח להרוג
סופית את התקווה, אני אגמור את הכל.

רק שאין לי זמן להתוודות יותר מדי. אני צריך לחזור למוסד.
להתאשפז באיזו מחלקה אנונימית, כדי שההוא שמסתובב בפנים
מחייכות יוכל להמשיך. אני שדות מבצעים, אוכל רק להזכיר לו שאני
עדיין כאן, שאני עדיין נוגס בו  ושעדיין יש לי דרישות ממנו. עד
שאני אתאבד. רק אז הוא יוכל לחיות בשקט.

יש משהו שכתבתי על השולחן. תעבירו להוא שם. שיקרא. שיפנים מהו
באמת.

מוצג מתוייק מס' 1
http://stage.co.il/Stories/36146