לרוץ ולהרים ת'ידיים,
לצעוק ולפתוח ת'שיניים,
לבלוע וישר להנות,
להתמסטל ולספוג ת'דמעות.

לשיר כמו שהם אף פעם לא נתנו,
להרוס את כל מה שהם בנו,
לראות מה שהם לא רוצים,
לצחוק ולעוף גבוה לעננים.

פיזמון:
האם אי פעם תתנו לי לעשות את כל זה?
בלי לפחד לשמוע את הפעימה שבחזה.
האם אוכל להבין את עצמי בלי כל עזרה?
רק להקשיב לתחושת העוז שאלי היא תמיד שרה.

ללבוש הכל ולא לחשוב,
לבכות ורק אז לאהוב,
לרעוד ולנשום בקלילות,
להרגיש ולגעת ברכות.

להיכשל ואז ללחום בחוזקה,
להציץ ולצאת מהבועה,
לבקש את מה שאף אחד לא ביקש,
לסמם ולהבעיר את האש.

פיזמון חוזר...

להסתכל ולהביט בצורה,
לאמץ את קול השתיקה,
לנשק אותו בנצחיות,
לחיות אותי בחופשיות.