|
לקחתי לי פיסת נייר
מתוך חבילת הניירות
קיפלתי את שרוול חולצתי
ולכתוב התחלתי.
כל 2 שורות עצרתי וחשבתי
איך להמשיך את השורה הבאה
כדי שהעולם ירגיש אותי.
אחרי כמה שורות הפסקתי
פה סיימתי
אין יותר מה להוסיף
כאן חשכתי.
קראתי לה בשם היצירה
ולא שכחתי
את שמי מעל אותה יצירה רשמתי.
אך אני לא מבין למה כתבתי את שמי
למה אני צריך שהעולם יכיר אותי?!
גזרתי את שמי מעל יצירתי
יצירה ללא יוצר השארתי. |
|
|
-אמנון.
-מה?
-זוכר שפעם
נעלמת לשנתיים
ואמרת שאתה
מטייל בחו"ל?
-כן, אז?
-קראתי בעיתון
שהעלמת מס וישבת
בכלא.
-אה, זה.
טוב, עכשיו שאתה
יודע אני אצטרך
להרוג אותך.
אפרוח ורוד,
ימיו ספורים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.