|
לקחתי לי פיסת נייר
מתוך חבילת הניירות
קיפלתי את שרוול חולצתי
ולכתוב התחלתי.
כל 2 שורות עצרתי וחשבתי
איך להמשיך את השורה הבאה
כדי שהעולם ירגיש אותי.
אחרי כמה שורות הפסקתי
פה סיימתי
אין יותר מה להוסיף
כאן חשכתי.
קראתי לה בשם היצירה
ולא שכחתי
את שמי מעל אותה יצירה רשמתי.
אך אני לא מבין למה כתבתי את שמי
למה אני צריך שהעולם יכיר אותי?!
גזרתי את שמי מעל יצירתי
יצירה ללא יוצר השארתי. |
|
|
כל יום הוא היום
הראשון בשארית
חייך, חוץ מהיום
שבו אתה מת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.