בן קלינבורד / בדידות כנצח |
שוכב לך בפינה, על מיטה קרה
נע בין מחשבות חולפות
אוחז בתקווה תלושה
ילד עצוב, ילד, זאת רק אהבה
שוב אבן גדולה בקול רועש במתכת נפגשת
הנשק דרוך, הלב פועם, ומחשבה מטרידה אותך, לא עוזבת
אתה מגן חי ואנושי, לוחם חיצוני, וככה רכרוכי מבפנים
ילד זה לא, לא סיפור, זאת אהבה
זאת רק אהבה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|