דור רפפורט / שקיעת האנושות |
מתגלה העצבות
כל אדם שעובר לידה
מרגיש את הריקנות
אין מקום לנחמה
אין מקום לטיפה של תקווה
גם לא נתינה.
עוברים כל יום ויום
עוברים ומרגישים טיפה של כאב
החושך עולה ומעניש את
הילדים שמבינים שאחרי האור
כולנו בפנים מתים
מתים מבפנים
בלי תחושות וריגושים
כל דרך עטופה במוקשים
אנשים שלא עוצרים
בלי סימן למאמינים
נשאר רק להתלות על חבל
ולגסוס לעצמינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|