רעות אנג'ל / כשהייתי קטנה... |
רעות אנג'ל / כשהייתי קטנה... |
הייתה מלחמה, הקיץ השקיע, החורף ניצח ואלינו הגיע. עכשיו יירד גשם ואולי גם ברד, ואולי החורף הזה יחזור רון ארד...?  השמש זורחת ולנו שחור בעיניים. רבין נרצח ועכשיו הוא מלאך בשמיים. בזמן הצפירה, ביום השואה, ילדים עמדו וצחקו כך על ידי ראיתי. אני עמדתי דום ובכיתי. נפל לי ריס, רציתי לבקש משאלה. היו לי כול כך הרבה משאלות לבקש. אם כולן היו מתגשמות, אז הייתי ילדה מאושרת. בסוף ביקשתי רק משאלה אחת: "להיות ילדה מאושרת". כשאבא נסע לבקר את אמא בבית החולים, ביקשתי שימסור לה נשיקה ממני. לא נתתי לו נשיקה שימסור, ידעתי, שאם אתן לו נשיקה הוא ישמור אותה לעצמו !! כתבתי שהייתי בת 8 - 10, שנת 1993 - 1995. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|