|
מן הלילה הזה
נודף ריח המוות
ומן הבאר השחורה -
קולות נכאים.
מן הלילה הזה
נודף ריח המוות
בו מתו הלבנה
וכוכבים.
ובלילה הזה -
ריח פריחת הדרים
מלטף בבושמו המשכר,
ומאפיל על ריח המוות
יותר ויותר ויותר...
ובלילה הזה
בו ימות הכוכב
ותכבה אישו לאיטה
הלילה הזה
בזכרי את יופייך
אבכה בתוכי בדממה... |
|
|
אני עומד מול
הקיר ושואל את
עצמי, בשביל
זה?! בשביל זה
לבכות?
זה כל כך ריגש
אותי עד שהתחלתי
בעצמי לבכות, לא
כי זה ריגש
אותי, כי יצאתי
אדיוט.
יוסי עמוס חזה
מהרהר מול הכותל
על מותו של מוטה
גור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.