אור נהר / כיפה אדומה |
וכשתמתיני שם בשעה יעודה
בשמלתך הורודה
חלומך הכמוס הקסום
ילך ויקרב בגלימה אפורה
מעורפלת מאורו הדלוח של פנס הרחוב
הקול שחיכית לו תמיד
ילטף את שולייך ברכות ברכות
ומילים חמימות מיוחלות יחלחלו לתוכך...
אט את שוקעת לתוך דמדומייך
בנשימה קצובה מעומק ריאותייך
נפתחת, מתמסרת לטוב בחלומותייך
אך ליל אופל - לי הוא
וכששחר יפציע את נשמתך לנצח
מעורטלת משמלתך הורודה
וקפואה, תושיטי יד מדממת לחבק גלימה אפורה...
אויה, אויה, כיפה אדומה, ילדה אבודה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|