לולה שניר / אל בדמותך |
מלטפות כל פינה עגלגלה
מחליקות את החומר
נוגעות לא נוגעות
אל בדמותך מונח לפניי על ספה מבד מתפורר
שיבצתי עיניי זכוכית ירוקות
באל בדמותך - רק בי הן בוהות
אל בדמותך פסל אנוש, לא יזוע, יצירת אומנות
אך מדוע דומע?
אל בדמותך מונח לפניי בתנוחה מפתה
אל בדמותך מחשש לשברים מונח לפניי במרחק אבטחה
אל בדמותך עירום ורועד
נאכל בעיניי הרעבות
אל בדמותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|