דומני כי אדע למי יערות אלה שייכים,
אך ביתו נמצא בבית-כפרים.
הוא לא יראני עוצר כאן,
צופה איך יערותיו בשלג מתכסים.

סוסי הקטון וודאי מוצא זאת מוזר,
לעצור כך במקום בלי חווה בניכר.
בין היערות לבין אגם קפוא
הערב החשוך בשנה נשרר.

הוא בפעמוניו הרתומים מצלצל
האם נפלה כאן טעות הוא שואל.
לבד מזאת נשמע רק צליל הסחף
של משב-רוח קליל ופתית שלג נופל.

מה יפים, חשוכים ועמוקים הם היערות.
אך עדיין נותרו בעינן ההבטחות.
וכברת דרך בטרם אפרש למנוחות.
וכברת דרך בטרם אפרוש למנוחות.




מוקדש לגל

הערת המתרגם: זהו תרגום שלי לפואמה "stopping by the woods
on a snowy evening" מאת רוברט פרוסט.
זאת היצירה שלו אבל התרגום הוא סוג של אמנות ולכן אני מחשיב את
התרגום כתור יצירה.