|
כמה פעמים ישבתי בלילה לגמרי לבד
לפעמים היה נורא לפעמים דווקא נחמד
ישבתי וחשבתי על זמנים טובים יותר
על ההווה הלא מזהיר ועל עוד משבר
הבטתי קדימה על העתיד
וראיתי מרחוק קו אור אחד יחיד
קיוויתי שיתרבה שיבואו חבריו
ואז אולי פתאום נראה שאפשר לחיות יחדיו
חיכיתי בתקווה שהאור יהפוך חזק
אך אם הזמן האור כאילו נשחק
לא היה די אור לקרוא מילים של תקווה
הייתי בדיכאון ואז עלתה בי מחשבה
חשבתי לכתוב בעצמי מילים של טעם וחזון
אבל לקח לי קצת זמן למצוא דף ועיפרון
לקח לי עוד קצת זמן לעצור וסתם לחשוב
ועד שהתפנתי לא היה דיי אור לכתוב |
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.