כל אחד וחלומו,
רחוק ונוכרי,
אליו כמהת.
ראיתי זאת בעיניים,
אוחזת בציפורנים,
חוששת להיותר עי חורבות.
נחמה
רחוק ונוכרי -
כל אחד וחלומו,
קיים.

הו אלוקים מה עשית,
נעלתה שערי מרום ונותר -
החלום.
צינה ורעד,
הבאמת נגיע - החלום?
הנוכל להושיט יד?
נוהה ממרחק.

גשם נושר,
שלכת אפורה,
עצים בעירום.
ולי,
נותר רק החלום.

שער גן נעול,
וצהר בו לא ירחב,
צהר- בו חלומותיו.

וכי, כן עוד קצת - - - -
הצלחת!
החלום
הטעמת?
והגשם - שיברי תוגות,
עצים - קורנים באור המחר,
השלכת - פרוסה כיריעה, טלאי תקוה.
אביב.
הרי אחרי סתיו תמיד ישנו אביב.
חלום.