בֵּיתִי קָטָן כְּרֹאשׁ סִכָּה
כְּזֶרַע הַחַרְדָּל
כְּפֵרוּרִים שֶׁל יָם צָהֹב
בָּעֵמֶק וּבַסְּפָר.
פַּרְפַּר זָעִיר נִשּ-ָא בָּרוּחַ
שׁוֹטֵף כְּנָפֹו בְּאוֹר חַמָּה
עַל כַּף יָד הַבּוֹרֵא יָנוּח
וְיִתְגַּלְגֵּל בַּחֲזָרָה

בֵּיתִי נִסְתָּר כְּפַס גָּוֶן
חֲשַׁאי בְּקֶרֶן לְבָנָה
רַק הַגָּבִישׁ אוֹתוֹ יָנִיעַ
לְקֶשֶׁת צֶבַע מַרְהִיבָה  
פַּרְפַּר שַׁבְרִיר עוֹלֶה בָּרוּחַ
עֲלֵי מִישׁוֹר וְיָם פָּתוּחַ
כְּנַף אִקָרוּס  נוֹצוֹת תַּפְרִיחַ
אֶל גַּל וְאֶל שְׁפֵלָה.

בֵּיתִי נֶחְבָּא בְּקֵן צִפּוֹר
בְּגַרְגִּירֵי עָפָר
בִּשְׁלַל טִפּוֹת הַמַּעְיָן
בִּדְיוּנֹות הַמִּדְבָּר
פַּרְפַּר מִכַּף בּוֹרֵא פּוֹרֵחַ
עַל תַּלְתַּלֵּי יָתוֹם צוֹנֵחַ
בִּרְכַּת  שָׁלוֹם אֵלָיו שׁוֹלֵחַ
וְזֶרַע הַחַרְדָּל.

X X X

בֵּיְתוֹ קָטָן כְּרֹאשׁ סִכָּה
כְּזֶרַע הַחַרְדָּל
כִּמְעוֹנוֹ שֶׁל הַדָּחוּי
אָשֵׁר בָּרַח אֶל הַמִּדְבָּר
וְאֵין נָבִיא שיַטְבִּילֵהוּ
אוֹ צְלָב קוֹרוֹת שיְנַקְּבֵהוּ
וְרַק הָרוּחַ מְיַבֶּשֶׁת
אֶת עֹורֹו -  
כְּנֶשֶׁל מְדֻבְלָל .

עָלִים כְּמוֹּשִים גּוֹרֵף הָרוּחַ
תְּלוּלִית עָפָר חוּמָה אֵי שָׁם
וְלֹא נוֹדַע הֵיכָן וְאָן
אַךְ הוּא בָּקַע מֵהַקַּרְקַע
נְצִיב שֶׁל מֶלַח מִן הַתְּהוֹם
נִקְמַת שְׁתוּקִי עָלֵי חֲמוֹר
תָּקַף אֶת הַמִּסְחָר בָּאוֹר
הָפַךְ אֶת רֶגֶל הַשֻּׁלְחָן
עַל הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיא חֻרְבָּן.

מֵאָז חָלְפוּ אֲלְפֵי שָׁנָה
נִשְׁתַּל גּוּפוֹ בְּתוֹך רַחֲמָהְּ
עַל ש-ְפַת הַחוֹף לְיַד הַחוֹל
חִבְּלוּהוּ אֶל גְּבוּל יָם כָּחֹל
זִרְעֵי חַרְדָּל שָׁלָה בָּרוּחַ
עָפָר פְּרוּדֹות נִפָּה  מָלוּחַ
מֵהַשְּׁתוּקִי מֵהַפְּרוֹּשִי
מֵהַמּוּמָר הָאַלְמוֹנִי
כְּנֵר הַלַּיְלָה עַל הַדְּיוּנָה
אֶל יָם שֶׁלָּנוּ הוּא חָזַר.

צְרִיחַת הַשַּׁחַף עַל הַמַּיִם,
רִשְׁתּוֹת דַּיָּג, פְּלִיטַת שְׁפָכִים,
אָנֶה פָּנוּ קְרָבוֹת וָחֶרֶב
סְפִינוֹת מִפְרָשׁ, הָעֲבָדִים
חוֹתְרִים בִּמְשׁוֹטִים כְּבַדִים
לְקוֹל הַתֹּף, כֻּלָּם אֵינָם !
בְּרֹומָא קָם הַוָּטִיקָן
רַק מַארֶה נֹוסְטְרוּם עוֹד קַיָּם
מֵאִיר פָּנִים אֶל יְלָדָיו
"אֵינְכֶם זָרִים" - אֲשֶׁר עַל הָאַגָּן.

וְהוּא עֲדַיִן מְחַפֵּש-
אֶת הַמִּשְׁתֶּה, אֶת הַשֻּׁלְחָן
אָבוּד בְּזֵכֶר הָאֶתְמוֹל
אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַמָּחָר
עַל הַטַּיֶּלֶת מִתְגוֹרֵר
אוֹכֵל שְׁיָרִים שֶׁל הַקָּהָל
בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחוּלִין
וּלְעִתִּים פּוֹשֵׁט הַיָּד.
וְהַגַּלִּים אֵלָיו מוֹשְׁכִים
הֵם מְצַפִּים אַלְפֵי שָׁנָה
"בּוֹא אֵלֵינוּ" לוֹחֲשִׁים
יָם שֶׁלָּנוּ קוֹרֵא לְךָ

סָקְלוּ אֶתְמוֹל את הַמְּשֻׁגָּע
וְהֵם אוֹמְרִים "זֶה לֹא קָרָה"
קָבְרוּ אוֹתוֹ חַי וְנוֹשֵׁם
הוּא לֹא זָעַק וְלֹא בָּכָה
אֲבָל פַּרְפַּר קָטָן צָהֹב
זָעִיר כְּזֶרַע הַחַרְדָּל
צָנַח עִמֹּו אֶל הַמְּחִילָה
אַבְקַת כָּנָף עָלַיו זָרָה
אַלְפֵי שְּׁמָשׁוֹת הֵאִיר דַּרְכָּה
הִבְקִיעַ עֵץ עֲנָק.
וְכָל עוֹפוֹת כָּנָף יָרְדוּ
אֶל קֵן בֵּין פֶּרַח וְעָנָף
וְגַם נוֹצָה שֶׁל אִקָרוּס
ש-ָרְדָה עַל עֲנָפָיו.




The Kingdom of Heaven is like a tiny mustard seed planted in
a field. It is the smallest of all seeds, but becomes the
largest of plants, and grows into a tree where birds can
come and find shelter. Matthew, 13. 31-32.