איילת אין / הבטתי |
קוראת לתוגה להתמוגג.
בדמי ימי שתקתי מקדם.
דחו דחיתני ליפול -
וקמתי כקמה.
כעת עטתה נפשי דוק של רכות
ארגמנית
שקטה.
רז הוא חיינו,
וכל מאויי - כמהים למרגוע
עת הלילה קרב בלאט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|