איתי פורמן / חופים של זעם |
יורדים ועולים שוב ושוב
מכסים את גופי עד קצה הגוף
ונעלמים במהירות כפי שהופיעו כשהייתי בהם עטוף
מתנער מחול הרוך והתמימות
נשטף בזרמים של כעס וטובע
בכאוס הרגע
מתחבט בשאלה אם זה נבון כרגע
כעת גם אני שוקע לנחשולים מרעידים
מאבד את עצמי לדעת בין אלפי רגעי עצבים
נותן לעצמי דחיפה לשוב לאוויר הפיכחות
ונושם נשימות מהירות וקצובות
גם בקיץ החם אני זועם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|