|
ואז לבשתי את החולצה ההיא מהצבא
איך לזכרונות וחפצים יש זמן כל-כך שונה
ועל הדלת היה השלט שציירת לי אז
איך לחפצים וזכרונות יש זמן כל-כך אחר.
אחר,יש זמן כל-כך אחר.
ואת אמרת לי שהעליתי לך על הפנים
חיוך אחרי כבר כמה חודשים
שלא חייכת בכלל
זה מסוכן קצת לתת כוחות לאנשים זרים
אני יודע כי כולם עושים
מקווה שמכל זה ישאר רק זכרון מתוק.
מתוק, אל תטרחי לבכות |
|
|
עזבו נו לא
נעים...
נו בחיית...
נו!!!!
קצת פרטיות!!
טוב נו היא ירדה
לי בטירוף זה
היה ענק היא
בולעת כמו
גדולה, ואפילו
יש לה את הטקט
של לא לבקש
להתנשק אחרי
מציצה!! אני
אישית מה זה
הייתי מרוצה.
בחיי, ועוד רק
בת שלוש עשרה,
זה מדהים לאן
החברה הישראלית
הגיעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.