ואז לבשתי את החולצה ההיא מהצבא
איך לזכרונות וחפצים יש זמן כל-כך שונה
ועל הדלת היה השלט שציירת לי אז
איך לחפצים וזכרונות יש זמן כל-כך אחר.
אחר,יש זמן כל-כך אחר.
ואת אמרת לי שהעליתי לך על הפנים
חיוך אחרי כבר כמה חודשים
שלא חייכת בכלל
זה מסוכן קצת לתת כוחות לאנשים זרים
אני יודע כי כולם עושים
מקווה שמכל זה ישאר רק זכרון מתוק.
מתוק, אל תטרחי לבכות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.