"היא הייתה נערה מלאת חיים, תמיד חייכנית והביאה נחת, לא היו
לנו בעיות איתה..." היו אלו המילים האחרונות של אבא, בלוויה
שלי.
אני בינתיים הייתי במין מעבורת של זמן, לא ידעתי איפה אני, רק
עפתי במעגלים, שזה התחיל לעצבן אותי.
עוד מילה, ועוד משפט... כמה אפשר לדבר עליי? אני בסך הכול בת
15, ילדה נורמלית (טוב לא כל כך) מפ"ת שחיה חיים אומללים
ובטעות נדרסה!
אז מה הפאקינג בעיות שלהם?!
עדיין עפתי, פתאום נתקלתי בדלת. " איי" זה כאב, התנגשתי בדלת.
איך לעזאזל הדלת הזאת הגיעה לפה? באמצע עננים לבנים, דלת בלי
שום בסיס, סתם דלת אדומה שכתוב עלייה "666".
טוב, נראה... פתחתי את הדלת, מולי עמד שולחן, עם כיסא לידו מעל
הכיסא יושבת לה דמות... "השטן" שותה תה, מסביב 4 קירות ועל
הקיר תמונה של ים, שמש, פח-זבל ואסלה (?!).
מוזר.
"הו, בדיוק ציפיתי לך!" אמר והניח את כוס התה בידו.
"לי?!"
"כן. לך! מה את עומדת שם כאילו ראית רוח רפאים?, בואי שבי!"
אמר והצביע על השולחן, התיישבתי על השולחן, הסתכלתי עליו במבט
מבוהל. מה זה מבוהל? סופר מבוהל!
- פרחים הונחו על קברי, ודמעות של אמא ליטפו את המצבה.
"מה את שותקת? נעים מאוד אני "השטן" אבל בעצם קוראים לי טדי,
אני תקוע פה עוד מ- 6.6.1666, ומה זה משעמם לי פה!" אמר.
הייתי צריכה לפחד, לפחות קצת לרעוד, אבל נאאדדדה... כלום!
אפילו לא מצמוץ מיותר!
"אני מיכל, נעים מאוד, אפשר לשאול מה אני עושה פה?"
"הו! זאת שאלה טובה, ת'אמת אני ממש לא יודע, זה רק הג'יזס הזה,
הוא זה שאחראי על סדר היום שלי, מאז שרבתי עם GOD שום דבר
מעניין לא קורה!" אמר.
"עדיין, מה אני עושה פה? אולי תשאל את הג'יזס הזה שלך?!"
התעקשתי.
-הצעדים של אמא, אבא ועומר הקטן נתרחקו מהקבר...

"גגג'יייייייזזזזזזזזזזססססססססססססססססססססס" נשמעה צעקה,
"מה?!" נשמעה תשובה בחזרה...

"בחיית הרב עובדיה, מה הכפרה הזאת עושה פה?" צעק.
"איזו כפרה?" שאל בחזרה הגי'זס.
"נו, איך אמרת שקוראים לך?" שאל השטן בלחש.
"מיכל" עניתי.
"כן. מיכל. אההה... מה היא עושה פה?" צעק השטן.
"אננאאאארף?" צעק בחזרה.
"תגיד, אמרת לי שחיכית לי, אז איך זה שאתה לא יודעת מי אני?"
הסתקרנתי.
"אה... תראי זה טריק ידוע! בעולם הפרוטקציות שלנו חייבים
להמציא איזה סיסמא, טיזר... כדי לשרוד" אמר, הסתכלתי עליו...
ואני חשבתי שאני פאקינג מטורפת.
"בואנה, ג'יזס..מאז הריב שלי ושל GOD אתה לא מתפקד! חבל שלקחתי
אותך בתור מארגן סדר היום שלי, תפקדת יותר טוב בלהכין תה נענע"
צעק השטן.
"ככה אתה חושב עליי?" אמר בקול נעלב הג'יזס.
"טוב, אני לא רוצה להפריע לכם... אז אני פשוט אלך לי..."
אמרתי, והרגשתי תקועה באמצע.
וככה חזרתי לעוף, ממקום למקום,
בין העננים,
מקווה לעצור המקום מעניין...