שמים הם בעיני דבר;
    המתחיל משום מקום
    מסתיים באף מקום
    ותכולתם ממלאים כל מקום.
הם נוגעים בגופי בליטוף משתנה:
    מחם עד קר
    יבש עד לח
    נייח עד סוער
    ועוד שונה ועוד אחר.
הם ממלאים את נפשי במגוון יופים
כנפש אומן היוצרת ומשתנית  כל הזמן:
     בעננים קלים המציירים סיפור
     לבן אוורירי ומואר
  או בשכבות אפורות כהות וכבדות
     הנלחמות עם התכול על שטח מחייתן
            י ש
וישפכו העננים מטענם הרטוב
בקצה רקיע עמום
והשמש בתכול מנגד תזהר
באדום עז ועד זהוב.
        א ז י
כקדם, לנגד עיני, הברית נחתמת
בצבעי הקשת בענן



אהבתי לשמים - על דמותם בת (ה)חלוף.
   בציורי השמים אראה חלומותי
   למטר הגשם ארים פני וארווה צימאוני בטיפות ,לחיי!
   אחפון יהלומי-ברד בידי
   אפסל מדמיוני בשלג החי
   והקשת תרחיב ליבי מאושר
   מאופק לאופק בלי די