מוכה, כצליחת ברק - בבום.
על גבי מישור של חוף-דומע.
ושוב מוכה ושוב מכת ברק - הפעם כבר לא במישור.
נופל - כאשר גופי נשמט היישר על ברכיי - כאחוז אבל עצום.
המחשבה גוברת - הכאב מוקהה - כסכין קצבים נטול רגש.
דמעות ללא נוזלים - הכל מבפנים.
נשחק אט אט כקרוסלה חסרת מעצורים.
הילדים משחקים, הקרוסלה מסתחררת - הילד שובר רגלו.
נופל, אט אט ומגליד - ללא כאב - ללא דמעה - רק חוסר פעימה.
שותק - כמעטפת צליל חסרת תדרים.
ללא תנועה, ללא הרמוניה ולו צרימה אחת קטנה שתנווט
את תחושת השומע אל פעימת רגש קטנה
אך כלום.
חוץ מעט המפזז לו להנאתו על מגרש כדורגל חסר שערים - בין
אותיות ובין מספרים
אין פה שום דבר
ולו פעימה אחת אנושית.