ציפיתי ממך ליותר מזה.
ציפיתי לתגובה, מענה, להדדיות אך כלום.
לבך כנראה עדיין כאבן - אני מותך.
נמס, כבר לא בין העצמים המוצקים.
ציפיתי לחשיבה דומה ולא לדיאלוג-מונולוג שמתנהל בצורה
נימוסית.
פתחתי את הלב בפנייך, דברים שלא נעשים סתם כך - דברים שלא
קורים כל יום.
על גבי משטח חלק נמצאת תשובה פשוטה שנרשמת בעט פשוט שעולה 5
שקלים בלבד.
הציפייה יורדת, חוזר לקיני - אל מאורת הצלילים.
משחרר את ציפור המתכת.
הופך ליבי לקרח - השקט חוזר
השלווה חוזרת.
האהבה היחידה שלי
שקט.