New Stage - Go To Main Page

יונתן קינן
/
מסיבת סיום

לפני חמישה ימים הייתה לי בגרות בספרות. ועוד ב9 בבוקר. אני לא
רגיל להתעורר בשעות כאלה. קמתי ב7 אחרי בערך ארבע שעות שינה
בלילה. פשוט לא הייתי רגיל ללכת לישון כל כך מוקדם. איכשהו,
בנס נראה לי שהבגרות הייתה בסדר. זאת הייתה הבגרות האחרונה
והייתי ממש מבסוט מזה. באותו יום בצהרים אני וחבר שלי התאמנו
על הקטעים שלנו למסיבת הסיום. אני מתופף והוא גיטריסט. אנחנו
אמורים לעשות קטעי קישור של נגינה בכמה קטעים שיש חושך על
הבמה. החזרות היו די בסדר.
לפני ארבעה ימים התעוררתי עם בחילה נוראית. בחיים שלי לא הייתה
לי בחילה כזאת. גם הרגשתי לחוץ. כאילו אני מפחד ממשהו. חשבתי
שזה בטח בגלל המסיבה. שאני לחוץ מנגינה מול הרבה אנשים. הבחילה
עברה לי בערך בצהרים כשהחזרות למסיבת הסיום החלו. כל השכבה
הגיעה והתחילו להריץ את העסק. ועוד פעם. ועוד פעם... זה לא
נגמר. אנשים היו מאוד עייפים ורעבים ולקראת הסוף היו בחזרות
כבר פשלות. בערך ב9 הביאו לנו אוכל ואחרי זה היו עוד חזרות.
אחרי אחת בלילה הייתי בבית.
לפני שלושה ימים התעוררתי עם בחילה מזעזעת. הרבה יותר גרועה
מביום שלפני. כולי רעדתי והרגשתי כאילו אני עומד להקיא. הגעתי
עם חבר שלי לפני הזמן כדי לעבוד על הקטעים שלנו. המפיקים אמרו
שהם ארוכים מדי וביקשו מאתנו לקצר אותם. הרגשתי נורא. לא
הצלחתי להתרכז ובכלל לא לנגן. כוס עמק, מחר הגנרלית ועוד אין
לנו קטעים סגורים. החלטתי לנוח בצל קצת. חבר שלי עישן סיגריה.
אחרי חצי שעה הרגשתי טיפה יותר טוב והתחלנו לנגן. ברגע שזה יצא
יחסית בסדר התחלתי להרגיש יותר טוב. היו לנו קטעים סגורים.
היינו מוכנים למסיבה. זאת הייתה הרגשה טובה. ברגע שהיינו
סגורים עליהם התחלנו סתם לאלתר ולעשות שטויות. אנשים מהשכבה
באו לשמוע. די התלהבו. היה כיף. החזרות התחילו ועוד פעם הריצו
את המסיבה איזה מאה פעם. אוכל הגיע בערב. עד אז כבר היה לי
תיאבון. אחרי האוכל עד פעם חזרות. 2:30 בערך הייתי בבית...
שלשום שוב התעוררתי עם בחילה. קצת פחות גרועה אבל עדיין
נוראית. ירדתי כמעט ארבע קילו. חזרות שוב התחילו בצהרים. פאק,
אין לי כוח לזה כבר. לאף אחד אין, אבל היום החזרה הגנרלית...
החזרות הלכו בסדר אבל אנשים היו לחוצים כל הזמן כי כבר הייתה
הגברה ותאורה ואנשים היו צריכים להעביר מיקרופונים ולהכניס
תפאורה בזמנים מתאימים. הרבה התרוצצויות כל הזמן. בקושי היה
זמן להחליף מילה עם אנשים. חברה שלי התעצבנה עליי על זה שאני
לא מתייחס אליה ושאנחנו לא מתראים. אמרתי לה שאחרי המסיבה הלחץ
ירד ואז נצא לבלות. היא התעצבנה על זה שלא אכפת לי והלכה. לא
היה לי זמן או כוח לריב על זה עכשיו. הגנרלית עברה בשלום.
אחריה היו עוד חזרות בשביל תיקונים. רבאק, גנרלית לא אמורה
להיות האחרונה? אנשים כבר כמעט נרדמו. התבלבלו בשורות, שכחו
קטעים. אני וחבר שלי גם פישלנו פה ושם. פעם אחת הוא בכלל שכח
להדליק את המגבר וניגנתי בלעדיו איזה עשר שניות.
אתמול התעוררתי עם בחילה. כבר התרגלתי לזה. אין חזרות ביום
המסיבה אז יכולתי לנוח קצת. המסיבה יצאה ממש טוב. פשלות שלא
שמים לב אליהם כמו בכל מסיבת סיום יב' אבל חוץ מזה היא הייתה
מעולה. אנשים צחקו במערכונים ואמרו לי אחר כך שהיינו גדולים
בנגינה. הייתי במצב רוח מעולה. אחרי המסיבה נפרדנו מההורים
ועלינו לאוטובוסים בשביל האפטר פרטי. הייתה אוירה טובה. הרגשה
כזאת באוויר שזהו -סיימנו.
היום התעוררתי בערך בזמן השקיעה עם בחילה נוראית שוב. אבל הפעם
בגלל האפטר פרטי. הנגובר... כנראה שהיה די טוב כי אני לא ממש
זוכר הרבה. "מסיבת סיום שלא נשכח, אפטר פרטי שלא נזכור". אני
מניח שהשלמתי עם חברה שלי כי היא שוכבת פה איתי במיטה ויש כמה
קונדומים משומשים לידי. גם החתול פה לידי. אני מקווה שזה לא
קשור.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 5/8/04 19:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן קינן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה