הולכת לא נשארת הולכת ובוכה.
מדוע אני כה מיואשת ובאיזה ברירה?
לא חשבתי לעולם,
לא ידעתי מה מושלם.
חושבת עליך ובוכה,
חושבת עליך ורק רוצה.
אותו מגע אותה תשוקה,
אך איך זה קרה?
מה עשיתי, מה רציתי האם זה אפשרי?

אני לא כזאת בתוכי יש אוצר שלם מבפנים ומבחוץ.
רוצה לצעוק שתדע שאני בשבילך,
רוצה לצעוק אך רק זולגות הדמעות.
בן רגע התייאשתי ואיתך גמרתי.
מחכה למילה מחכה להרגשה שאולי יבוא משהו וישתנה.
משניה ליממה חושבת אולי יהיה אחרת, אך במציאות הכל נראה אחרת.
אילו רק הייתי יודעת,
אילו הייתי שומעת,
את סודותיך הכמוסים,
את מחשבותיך האסורים,
הייתי יודעת, הייתי סולחת.
מה חשבת?
מה רצית?
אולי טעית?

אני לא כזאת יש בתוכי מלא הפתעות, עולם שלם של אוצרות מבפנים
ומבחוץ.
רוצה לצעוק שתדע שאני בשבילך,
רוצה לצעוק אך רק זולגות הדמעות.
האם טעיתי?
אולי חלמתי?
ואולי לא ידעתי, האם זה באשמתי?
לא רוצה יותר,
לא רוצה אותך,
יחס כזה זהו סתם בושה אפילו לידידה, מה חשבת לעצמך?