(שיר ישן ישן שמצאתי במגירה כשסידרתי את הבית. נכתב לפני
למעלה מ 10 שנים (!) ואין לו שום קשר למה שקורה איתי היום, אלא
רק לחוויות של אז. העתקתי אותו לפה ללא כל שינוי)
פיר
פירץ
זונה מעופשה
מניין נתעטשה
רק התעשתה
ועפה לה צמה
ולרעב נפלה
פיר
פירץ
יושבת מחכה
יושבת בודדה
מאחורי גדר ובריח כלא
מחכה
פיר
פירץ
כל כך טיפשה
חיכתה לתהילה
אך את שלה קיבלה
כי היא עכשיו כבולה
והוא עכשיו בחו"ל
ויש מבול
או סתם סופה של חול
או גשם דק
או שמש
או מאור אחר
וזר ולא מוכר
ומי בכלל אמר
שפיר ילדה טובה
היא סתם זונה
או לא זונה
מבלה בקולנוע לב בת"א
או רוזלינדה
ולא שילמה
ולא קיבלה
ולא נתנה
ואין לה זכות
והשמועות אומרות
שהיא מעדיפה נשים
ועל דלתה דופקים רק הנושים
ובפיה ריח ריקבון
או שום
ושיערה הבלונד
נשרף בחמצנים
פיר
פירץ
האומללה
כולך בדיה
כל אשליה
וכל סל של ילדים
וראשים וגולגלות
שקטפת בדרך החיים
הכל הכל
היה ומת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.