דרך שתי דלתות עץ גדולות, כשבכל אחת מהן היה מלבן זכוכית ניתן
היה לראות אותם רוקדים. המוסיקה התנגנה והמחול שלהם סחרר את
החלל. הלהט שלהם כמעט שרף את החדר; הפירואטים שלה הותירו חתכים
ברצפה. התשוקה ניגרה בזיעתם. גלילאו ומרגרט נטפו זיעה וכך יצרו
שלוליות בחדר. העוצמה הרעידה את גופותיהם ואלה נבלעו במוסיקה
החזקה שגרמה לריק בחדר. בחדר רקדו מרגרט וגלילאו, כנהר של
לבה.
אנט התקרבה אל הזכוכיות השקופות למחיצה והביטה בריקוד. היא
נאלצה לאחוז בידיות שליד הדלת כדי שלא תיפול בגלל הרעד שפרץ את
גבולות החדר. עיניה זועמות וממנה ניגרה שנאה ואכזריות. לבושה
בחליפה שחורה שהסתירה את הגוף הלבן והרזה שלה, הוציאה מתוך
התיק שלה אולר ושרטטה שני משולשים על הזכוכית שבדלת החדר.
מרגרט וגלילאו נחתו מהרחיפה ונעמדו אחד מול השניה. לאחר מכן הם
הסתובבו כשגביהם פונים אחד אל השני. כול אחד הביט בקו ישר,
במבט מכוון אל המראות שמולם וסקר את התמונה. מרגרט התפקעה
ושלחה ידיים אחורנית, כדי לאחוז בראשו של גלילאו. היא אחזה
בראשו בחוזקה כאילו היה מקור חיים. שניהם התמוטטו על הרצפה
ונשכבו אחד על השני. גלילאו ליטף את שפתיה הרכות של מרגרט.
זיעותיהם התערבבו אחת בשניה. מרגרט העבירה את אצבעותיה הארוכות
והרזות על עיניו של גלילאו. פרט לזיעה, החלו לזלוג דמעות
מעיניו של גלילאו. הסערה התנדפה באוויר, דרך פתחי האוורור
ובמקומה נוצרה בחדר רגיעה. בעודם מתנשפים גלילאו הסיר את שמלתה
הלבנה שכסתה את בטנה ושדיה של מרגרט. מרגרט נעמדה והחלה לצעוד
אחורה בעודה מביטה בגלילאו שישב על הרצפה וסקר את גופה שמכוסה
בבדים צנועים בודדים. בהולכה אחורנית היא נתקלה במראה, נעצרה
וסימנה לגלילאו בידיה לקום, לאחר שקם, סמנה לו להתקרב אליה.
גלילאו צעד עד שהגיע אליה, כשכל צעד שלו היה כבד והותיר טביעה
של כף הרגל ברצפה. בעודו הולך מרגרט סובבה את ראשה אשר פיזר את
שערה ויצר עיגולים סגולים בחדר.
כשהגיע אליה הוא הניח את ידיו אל שדיה הרועדים. ידו שגם כן
רעדה אחזה בשדה השמאלי. היא הניחה את ידה על כתפו החשופה של
גלילאו, שרקד קודם לכן כשחלקו העליון והכהה מכוסה בשתי פטמות
וטבור. כשהיא נוגעת בכתפו והוא נוגע בשדה תנועה פרצה מתוך
אגניהם שהטלטלו לצדדים. מקצב תופים החל להשמע בחדר. מרגרט
הניחה את ראשה על כתפו השנייה של גלילאו וגלילאו חיבק את מרגרט
בידו האחרת. הם נצמדו אחד לשניה כשהם מרגישים את מלוא איבריהם.
הם שאבו את חומם, אחד מגופו של השני ועצמו את עיניהם
כשניחוחותיהם חדרו אל אפיהם. מרגרט הרימה את ראשה מכתפו של
גלילאו והניחה אותו מול ראשו כשאפיהם באים במגע. הם החלו להזיז
את אפיהם כדיי ליצוק התחככות ביניהם. מרגרט עצרה את התנועה
והניחה את שפתיה על שפתיו של גלילאו. היא שאבה ממנו את כל
תכולת בטנו דרך נשיקתה. הנשיקה הקצרה שרק החלה נפסקה לאחר מבט
שמרגרט היישירה כלפי הדלת וראתה את שני המשולשים החרוטים על
הזכוכית. דמעות פרצו מעיניה של מרגרט וצעקת אימה חנוקה בקעה
מגרונה. גלילאו הסתכל על הדלת וראה את הסימן החרוט. בלי קול
נאמר השם "אנט" בחדר. גלילאו חיבק את מרגרט והרגיע את התנשפותה
הקצובה. הוא הרים אותה בשתי ידיו ונשא אותה אל מחוץ לחדר.

בהולכם ברחוב, חולפים על פני החנויות האפנתיות שסימלו בעוצמה
עזה את התקופה בה הם חיו ואת עירם הססגונית והייחודית, הריחו
את ריחות האוכל הטרי שנדף מדוכני המזון ברחוב... ריחות בצקים
ובשרים הגיעו מכל עבר. מרגרט, לבושה בשמלה ורדרדה כשעל ראשה
סרט ורוד חיבקה את גלילאו כשאת גופו הכהה מכסה גופייה צמודה
בצבע לבן ומכנס דייגים כחול. בין ההמון הם פילסו את דרכם עד
שהגיעו לגלידריה. בסיום הליקוק המשותף של הגלידה מרגרט ליקקה
את שפתיו של גלילאו שנמלאו בקרם הוניל. לאחר מכן היא העבירה
ממחטת נייר על שפתיו וייבשה אותן.
ציפורניה של אנט ננעצו בכתפיה של מרגרט מבלי שגלילאו ישים לב.
מרגרט צרחה מפאת הכאב. דם זב מכתפיה של מרגרט. לימים נשארה שם
צלקת בצורת חמשת ציפורניה של אנט.

בחדר חום ומרובע עמדו מרגרט וגלילאו על ברכיהם אחד מול השניה.
עירומים כביום היוולדם. מתנשקים. מרגרט נשענה אחורנית וגלילאו
נגרר אחריה ונשכב אליה. באיטיות רבה החדיר את עצמו אל תוכה. עד
שנבלע בה. וכבר לא הייתה מרגרט וכבר לא היה גלילאו. מאותו הרגע
הייתה יחידה. והייתה בנוסף ליחידה ערימה של זכרונות.
והזכרונות התנדפו עם הזמן. אך היחידה נותרה בתוך החדר החום,
המואר בנר, אשר דלתו נעולה.