אני מסתובב סביבך, מנסה למשוך אותך אליי
מתקרב בריצה או בהילוך איטי
מנסה מעוד כיוון
מוריד את הראש ונושף אבק

ואת תוקעת בי עוד חרב...

אני חוזר ומסתובב לא מוותר
מתחנן בעיניים ולך אין רחמים
מנפנפת מולי כדי להוציא אותי מדעתי
ואני מאבד עשתונות בקלות, את זה את יודעת

ואת תוקעת בי עוד חרב...

אני כבר מתנדנד, העיניים שלי מעורפלות
הדם זולג לי על הגב בנחלים ויובלים
ואני לא מוותר וחוזר ומסתובב
עוד ניסיון אחד, דהרה למול מין בד מתנפנף

ושוב את מתחמקת ותוקעת בי עוד חרב..

כל זה בשביל הפנטזיה הנפלאה של גופך האדום?
כל זה בשביל החום שבלבך? יש בכלל שם חום?
כל זה בשביל החום שבין רגלייך?
הדם שלי ממשיך לזלוג

ואת מסתובבת ותוקעת עוד חרב ומכניסה אותה עמוק הפעם...

זה לא שווה את זה, אני כבר כמעט לא רואה כלום
רק ערפל, וזרזיפי דם
מתנדנד ומוותר, לא חוזר לעוד סיבוב
נופל על הקרקע ברעש גדול, הדם מכסה אותי והעיניים שלי כבויות

את מחייכת בניצחון, מתקרבת ותוקעת חרב סמלית אחרונה, ואותי
גוררים לשוחט...