|
המילים שלך טעימות
כמו תבשיל נושן של בית ילדותי
והן מרוות בי צימאון ישן
משיבות אותי אל משנתי
ואם מילים היו אוכל, היו אלה מעדני גורמה
ואני הייתי משמינה בחרדת קודש
ועם כל נגיסה מתמלאת הייתי בהוקרה
בידיעה שיש שם אהבה
אבל בסוף כל סעודה
הייתי נשארת והצלחת ריקה
ודמי שנעשה ליין נשמתך
היה חדל לגעוש
ושב למקורותיו
01/07/2004 13:36 |
|
|
יש לי כלב
לברדור, מה
שמאוד מרגיע
אותי, כי אם יום
אחד אני אתעוור,
לפחות יהיה לי
כלב נחייה, מה
שמדאיג אותי
באמת, זה מה
יקרה אם הוא
יתעוור,אבל זה
כבר בעיה שלו!
הדס עמיר,
מהרהרת במסעדה
תילאנדית כשרה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.