הורדתי את הכלב. הלכתי למיטה
אני באמת לא רוצה לדבר על זה.
את באה למיטה? הלכנו באותה דרך של מבוגרים, כאילו זה פשוט הדבר
הבא לעשות,
בלי ליחשושים, באסים עמוקים, צחקוקים וחד הברתיות.
התפשטתי ונכנסתי למיטה. כרגע אנחנו מתכרבלים ובכפיות, בכפיות
ומתכרבלים.
כמו כל הבנות שהכרתי, היא מכורה לחום.
היא מדליקה את המזגן ונצמדת אליי לחום נגדי.
מחזיק,
ושאיפות חומה אכולות להב.
,מלאות באיזו תשוקה מפושטת ועוד דבר שאיני מזהה.
בראש אצלי תמונות של התנגשויות חום רכות ומגע, אבל אין להן
לאן, והן הופכות לפונוגרפיה מהר מאוד.
הלאה.
מושכת אותי לעברה, לאור החלש-עד-השתנקות, שגורם לדברים האלה
מעור, כשהוא מגלף את העצמות, לנצוץ.
זמן לזו, זמן לזה, לזמן לתת לשניהם ללכת לאיפה שזה לא יהיה,
והלאה.
מתהפך לצד, אתם מבינים,
יש לנו חובות.
