חול ים רטוב
הוא שוכב על הבטן
רוכנת קרוב לפניו
זורקת מילים לתוך הדממה
שבירה
שתיקה חדה

"תזחל"
אני לוחשת
"תקרע את עורך מעליך
תדמם על שברי צדפים
תכפר על מעשייך

אל תבכה
אני בכיתי ללא סוף

אל תבקש מחילה
אני לא אשכח ולעולם לא אסלח

אל תתפלל לגלולה שתציל אותך
חבל לבזבז עליך תפילה יקרה"

אני התפללתי שעות לבואה
צעקתי אליה מעמקי נשמה פגועה
אך היא לא מהרה להופיע
"הכסף לא יושיע אותך הפעם
גם לא תפילה אחרונה לאלוהים
תתפלל למותך"

"תדמם כשם שבכיתי בגללך"
אבר המין הקטן שלך כבר נכרת מגופך
חתך עמוק מעטר את חזך
בעזרת אצבעי מטופפת על לבך
"תתפלל למותך כשם שאני התפללתי לגאולה"