|
נרדמת הייתי
כדוד במערה
שקועה בחלומות
על אהבות שמחות.
ופעם בחיי
הושטתי ידי
למען תיצוק מים
פעם בנצח-עד
הישרתי המבט
למען היות בשניים
והתמהמת. לא באת.
חלפה שעת כושר
נגוז סיכוי האושר.
איה התרדמה?
החלומות אים?
נמוגו ואינם. |
|
|
אני רוצה
להבהיר, אני לא
צוחק על השואה
כדי לזעזע,
לעורר מודעות או
לגרור תגובות.
אני צוחק על
השואה כי השואה
זה מצחיק.
חרגול פונה
להמונים מהמרפסת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.