במותי, אל ספוד
רק לחש
הנה עוד אחת
מסתלקת
ולא נדע.
כל חייה קיוותה
וציפתה והאמינה
ואתה
כן עתה
כבר לא יכולה
לשחוק וללעוג
או לחפש נחמה
כמו שמציעים
ככה ישנים
הייתי אימי נוהגת לומר
ואני מצעיי סתורים
ופירורי אל קמט
ואל געת
ואל תתנו לה
וגאווה מעוכה
כן, במותי
אל ספוד לי
רק קראו בקול לטפשה
שהלכה
ולא נודע
אם זמנה
התאדה
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.