|
איך זה שפתאום בלילה אחד
אני לפתע מרגיש יותר מדי לבד
מפקיד את עצמי בידי מישהו זר
לא חושב מה בכלל יביא המחר
איך זה שפתאום במשך הלילה
הדחפים משתלטים, סוחפים אתי הלאה
עוצם את העיניים ורואה את האור
וכשיגיע הבוקר, מה אשכח מה אזכור
איך זה שפתאום הלילה נגמר
והכול נראה לפתע כמו חלום מוזר
נותרתי לבד, בלי אף אחד אחר
נשבע שלעולם לא אעשה זאת יותר
כל לילה מישהו אחר
אני ישן ומתעורר
אם זה חלום או מציאות
אני לא זוכר
כל יום בדיוק אותו דבר
ועם הלילה שנגמר
אין עתיד אין אשליות
יש רק עבר |
|
|
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.