יושבת ובוכה מול קברך הקר.
מחכה אולי תופיעי מאחורי
אולי זה עוד סיוט
ואת הנסיכה שתנשק אותי ואקום?
לא! זאת המציאות לצערי,
את מתחת לעשרות אבנים קרות וקשות.
לא נושמת, לבד.
אולי בשמיים ואולי סתם נשמתך נותרה קבורה בקברך.
ורדים אדומים מונחים על קברך
כצבע דמך.
ואם אגיד לך שאני זקוקה לך?
תבואי להצילני?
אנא ממך, חיזרי
לא נותרו בי דמעות עוד.
באמת שזאת האמת.
ואת לבדך מונחת בקו האדמה.
מלאכים מלטפים אותך.
שרה את שירת המלאכים,
בשקט ובתמימות.
את שומעת אותי?
אם כן, אני רוצה שתדעי,
שאין ספור דמעות דמעו מעיניי
והכל, למענך אחכה
עד סוף ימי.
ואז... באמת נוכל להיות יחד.
עוד פרח אניח לך.
עוד דמעה אבכה עלייך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.