פעם לפני כמה זמן
לא ממש מזמן
הייתי דולפין
שאותי לא רצו להבין
אני רציתי אותה
את הציפור היפה

היא בליבי שיחקה
כי היא ידעה שאני אוהב אותה
היא היתה כזאת יפה
את ליבי היא שבתה

פחדתי להמשיך לנסות ולומר לה אני אוהב אותך
כי חששתי שאולי היא שוב תברח
יום אחד אליה שחיתי
כל הדרך רק בכיתי
שאלתי אותה יש עוד טעם לחכות
יש עוד למה לקוות

היא בקושי אלי התייחסה
אפילו לא הפנתה את מבטה
אותי היא לא רצתה
היא אמרה שלהיות איתי זה בושה!

ידעתי שאין לי אהבה
וגם איתה הלכה התקווה
לתוך עיני המוות חייכתי
ואני כבר שמחתי
שחיתי ישר לפיתיון
למרות שאין כל הגיון
את האור ראיתי בקצה
ושם חיכה לי רק דייג מרוצה

אך לא הצלחתי
ומשם ברחתי
הצטערתי שלעולמי לא הלכתי
וחבל שמשם ברחתי

כבר לא חושב עליה
ולא רוצה להיות בזרועותיה
אפילו מצאתי אותה
היא האחת והיחידה
אהובתי בת מיני
זאת אהבה ולא דבר זמני

אני דולפין
שכל אחד כבר מבין
אהובתי ואני נישאנו
ואת ילדנו כבר עשינו