|
שיר מתוך האלבום "סיכוי קלוש".
מילים ולחן:שרון הולצמן
מעלים אותי למעלה מורידים אותי חזרה
אומרים לי שהלילה נגמר ושהיום עלה
ברדיו הודיעו שהמחשב כבר מצא
שם למלחמה אפשר להרגע
ואין מכאוב אין עוד פחד
אין אהבה שלא פוגשת ייאוש
יכולנו להיות עדיין ביחד
מה נשאר לנו רק סיכוי קלוש
שונא את המיטה כשאת לא בתוכה
שונא את הרחוב שמסתיר כמה את יפה
מקנא בכפתורים שעל בד חולצתך
נוגעים לא נוגעים בגופך
תופים:שמוליק דניאל
חשמליות וקלאסית:דרור חליבה
קלידים:טל פורר וחן ירמיצקי
בס:שרון הולצמן |
|
|
בלונדינית אחת
התקבלה לעבוד
בחברה הבונה
כבישים.
היא קיבלה משימה
לצבוע פס באמצע
הכביש.
בשעה הראשונה
היא צבעה 100
מטר.
בשעה השניה היא
צבעה 50 מטר
נוספים.
בשעה השלישית
היא צבעה עוד 20
מטר.
מנהל העבודה
ניגש אליה ושאל
אותה, "למה ככל
שהזמן עובר את
צובעת פחות
ופחות?"
"כי ככל שאני
מתקדמת יותר",
הסבירה לו
הבלונדיני, "ככה
לוקח לי יותר
זמן לחזור
לדלי..."
בלונדינית
בהכחשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.